סרט המציג התמודדות עם סיטואציה קשה של אובדן בן/בת הזוג בטרם עת, באמצע החיים,כאשר נראה שהנה עכשיו הזמן לחיות את החיים, והנה, המכה הקשה מכל מנפצת את החלום. איך ממשיכים ? כיצד מתמודדים?האם "מותר" לאהוב מחדש? ואיך מגשימים את מילוי החלל בלב,מבלי לטבוע ברגשות אשמה ותחושת "בגידה"בבן/ת הזוג שאינם עוד?
ג''יי קיי סיימונס שובה לב, במשחק אמין ואותנטי,בפניו הטובות עיניו מלאות ההבעה, ולא בפעם הראשונה ( "אהבה יוונית"). גם הבן המנסה להתמודד עם אבא המהלך כ"חצי מת", בעודו חי ולמעשה הוא בודד בעולם, ועוד נקרא לעזרה לבת כיתתו, הזדמנות להעניק כדי גם לקבל אהבה. אהבתי את שניהם. הצד הנשי, המורה לצרפתית, משהו בכל זאת חסר לי בדמותה, מבחינת עומק הטקסטים, הסיטואציות והמשחק. אישית, הסיטואציה נגעה לליבי ולחיי עד מאד. אולי בשל כך נעדרת, על פי דעתי, מידה של ראיית רוחב ועומק במקביל, כדי להרגיש את ההבנה לסיטואציה,את ההכלה, הראייה והיכולת להעבירה, ברמת רגש משכנעת עוד יותר. ג''יי קיי סיימונס הנפלא, כמעט ומחפה על החסר, אבל בכל זאת, יצאתי מהסרט בתחושה של החמצה מסויימת.
ובכל זאת, שווה צפיה.
CHENBATEVA (58) | 06/04/2018 18:04:06 | נצפה בקולנוע